חקלאות חדשה בארץ ישראל

חקלאות חדשה בארץ ישראל

התערוכה מציגה את לב ליבו של תהליך השינוי שעבר על מייסדי ראשון לציון, במהלכו הפכו מיהודים החיים בגולה על כל המשתמע מכך ליהודים עובדי אדמה בארץ ישראל. עבודת האדמה הייתה עבורם אמצעי ראשון לביטוי הקשר עם ישראל, עם התנ"ך ועם לאומיותם המתחדשת. הם ראו עצמם כנושאי דגל בתחום זה ושאפו להיות למופת לבאים אחריהם. ללא ידע וניסיון רכשו את אדמת הבור של עיון קרא, היא ראשון לציון והחלו במאבק להוציא ממנה לחם.

בתערוכה ארבעה פרקים המציגים את קורות החקלאות של ראשון לציון. במהלך הסיור תוכלו לגלות מוצגים, צלילים ותמונות באמצעים השונים המובנים בתערוכה. ראשיתה של מסכת החיים החקלאיים של ראשון לציון נעוצה באידיאולוגיה של המייסדים, המשכה מתמקד במאבקם הארוך להצמיח לחם מן האדמה ואחריתה בבתי העיר הצומחים מתוך הפרדסים ומותירים לנו את הנוסטלגיה ואת הזיכרון.

חברי "ועד חלוצי ייסוד המעלה", הגוף המייסד של ראשון לציון, רכשו את אדמת "עיון קרא" וניסו להצמיח ממנה לחם. הברון רוטשילד אשר לקח את המושבה תחת חסותו, השקיע הון רב בפיתוח החקלאות והתעשייה החקלאית על מנת לאתר גידולים אשר יפרנסו בכבוד את האיכרים. במשך השנים התמקד העיסוק החקלאי בשני תחומים עיקריים: תחילה בענף הכרם והיין ואחר כך בענף הפרדסנות. לצידם התקיימו ענפים נוספים שחלקם האריכו ימים וחלקם היו אפיזודה חולפת.

חייה החקלאיים של ראשון לציון תמו כמעט לחלוטין במחצית השנייה של המאה ה-20 בעקבות תהליכי עיור מסיביים.